Bava Metzia 50

Kapitel 50

א כאבני בית קוליס מהו

1 Wie ist es, wenn sie nach Art der Merkuriussteine liegen? –

ב ת"ש דתניא מצא מעות מפוזרות הרי אלו שלו כאבני בית קוליס חייב להכריז ואלו הן אבני בית קוליס אחת מכאן ואחת מכאן ואחת על גביהן

2 Komm und höre: Es wird gelehrt: Wenn jemand verstreutes Geld findet, so gehört es ihm; liegt es nach Art der Merkuriussteine, so muß er es ausrufen. Nach Art der Merkuriussteine heißt: eine [Münze] rechts, eine links und eine über beiden.

ג תנו רבנן המוצא סלע בשוק ומצאו חבירו ואמר לו שלי היא חדשה היא נירונית היא של מלך פלוני היא לא אמר כלום ולא עוד אלא אפילו שמו כתוב עליה לא אמר כלום לפי שאין סימן למטבע דאמר דלמא אפוקי אפקה ומאיניש אחרינא נפל:

3 Die Rabbanan lehrten: Wenn jemand einen Sela͑ auf der Straße gefunden hat, und sein Nächster ihn trifft und zu ihm sagt: er gehört mir, er ist neu, er ist ein neronischer oder er ist von jenem Könige, so sind seine Worte nichtig. Und noch mehr: selbst wenn sein Name auf diesem geschrieben ist, sind seine Worte nichtig, weil es bei einer Münze kein Kennzeichen gibt, denn es ist möglich, daß er sie ausgegeben und ein anderer sie verloren hat.

ד <big>מתני׳</big> מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקושרים או בשבילין שבשדות הרי זה לא יגע בהן מצא כלי באשפה אם מכוסה לא יגע בו אם מגולה נוטל ומכריז:

4 WER HINTER EINER HOLZWAND ODER HINTER EINER MAUERWAND ODER AUF EINEM FELDSTEGE GEBUNDENE TAUBEN FINDET, DARF SIE NICHT BERÜHREN. WER EIN GERÄT AUF EINEM MISTHAUFEN FINDET, DARF ES, WENN ES VERDECKT IST, NICHT BERÜHREN; IST ES AUFGEDECKT, SO NEHME ER ES MIT UND RUFE ES AUS.

ה <big>גמ׳</big> מאי טעמא דאמרינן הני אינש אצנעינהו ואי שקיל להו לית להו למרייהו סימנא בגווייהו הלכך לשבקינהו עד דאתי מרייהו ושקיל להו

5 GEMARA. Weshalb dies? – Wir nehmen an, irgend jemand habe sie verwahrt, und wenn er sie mitnimmt, hat der Eigentümer an ihnen kein Kennzeichen; er lasse sie daher liegen, bis der Eigentümer kommt und sie holt. –

ו ואמאי ליהוי קשר סימנא אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב במקושרין בכנפיהן דכולי עלמא הכי מקטרי להו

6 Weshalb denn, sollte doch der Knoten als Kennzeichen dienen!? R. Abba b. Zabda erwiderte im Namen Rabhs: Wenn sie an den Flügeln gebunden sind, wie alle Welt so bindet. –

ז ולהוי מקום סימן אמר רב עוקבא בר חמא במדדין אי במדדין מעלמא אתו ומותרין

7 Sollte doch der Ort als Kennzeichen gelten!? R. U͑qaba b. Ḥama erwiderte: Wenn sie hüpfen können. – Wenn sie hüpfen, können sie ja von anderwärts gekommen und sollten erlaubt sein!? –

ח איכא למימר מעלמא אתו ואיכא למימר אינש אצנעינהו והוה ליה ספק הינוח ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב כל ספק הינוח לכתחילה לא יטול ואם נטל לא יחזיר:

8 Es ist möglich, daß sie von anderwärts gekommen sind, und es ist möglich, daß jemand sie verwahrt hat, somit besteht hinsichtlich des Hinlegens ein Zweifel, und R. Abba b. Zabda sagte im Namen Rabhs, wenn hinsichtlich des Hinlegens ein Zweifel besteht, nehme man [die Sache] von vornherein nicht mit, wenn man sie aber mitgenommen hat, gebe man sie nicht zurück.

ט מצא כלי באשפה מכוסה לא יגע בו מגולה נוטל ומכריז: ורמינהו מצא כלי טמון באשפה נוטל ומכריז שכן דרך אשפה לפנות

9 WER EIN GERÄT AUF EINEM MISTHAUFEN FINDET, DARF ES, WENN ES VERDECKT IST, NICHT BERÜHREN; IST ES AUFGEDECKT, SO NEHME ER ES MIT UND RUFE ES AUS. Ich will auf einen Widerspruch hinweisen: Wer ein Gerät in einem Misthaufen versteckt findet, nehme es mit und rufe es aus, weil ein Misthaufen abgeräumt zu werden pflegt!?

י אמר רב זביד לא קשיא הא בכובי וכסי הא בסכיני והמניק בכובי וכסי לא יגע בסכיני והמניק נוטל ומכריז

10 R. Zebid erwiderte: Dies ist kein Widerspruch; eines gilt von Kannen und Bechern und eines gilt von Messernund Gabeln. Kannen und Becher berühre er nicht, Messer und Gabeln nehme er mit und rufe aus.

יא רב פפא אמר הא והא בכובי וכסי ולא קשיא כאן באשפה העשויה לפנות כאן באשפה שאינה עשויה לפנות

11 R. Papa erwiderte: Beide sprechen von Kannen und Bechern, dennoch besteht hier kein Widerspruch; eines gilt von einem Misthaufen, der abgeräumt zu werdenpflegt, und eines gilt von einem Misthaufen, der nicht abgeräumt zu werden pflegt. –

יב אשפה העשויה לפנות אבידה מדעת היא אלא באשפה שאינה עשויה לפנות ונמלך עליה לפנותה

12 Bei einem Misthaufen, der abgeräumt zu werden pflegt, ist dies ja ein wissentlicher Verlust!? – Vielmehr, wenn er sonst nicht abgeräumt zu werden pflegt, und [der Eigentümer] ihn abzuräumen sich überlegt hat. –

יג בשלמא לרב פפא היינו דקתני שכן דרך אשפה לפנות אלא לרב זביד מאי שכן דרך אשפה לפנות שכן דרך אשפה לפנות לה כלים קטנים:

13 Erklärlich ist nach R. Papa die Begründung: denn ein Misthaufen pflegt ab geräumtzu werden, welche Bedeutung hat aber nach R. Zebid die Begründung: denn ein Misthaufen pflegt abgeräumt zu werden!? – [Dies heißt:] kleine Geräte pflegen auf den Misthaufen mit abgeräumt zu werden.

יד <big>מתני׳</big> מצא בגל ובכותל ישן הרי אלו שלו מצא בכותל חדש מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעל הבית אם היה משכירו לאחרים אפילו בתוך הבית הרי אלו שלו:

14 WENN JEMAND ETWAS AUF EINEM STEINHAUFEN ODER IN EINER ALTEN WAND FINDET, SO GEHÖRT ES IHM; WENN IN EINER NEUEN WAND, SO GEHÖRT ES, WENN IN DER HÄLFTE NACH AUSSEN, IHM, UND WENN IN DER HÄLFTE NACH INNEN, DEM HAUSHERRN; IST [DAS HAUS] AN EINEN FREMDEN VERMIETET, SO GEHÖRT ES IHM, SELBST WENN MITTEN IM HAUSE.

טו <big>גמ׳</big> תנא מפני שיכול לומר לו של אמוריים הן אטו אמורים מצנעי ישראל לא מצנעי לא צריכא

15 GEMARA. Es wird gelehrt: Weil er zu ihmsagen kann: es stammt von den Emoriten. – Verwahrten denn nur die Emoriten und Jisraéliten nicht!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel